3: אלקנה, חנה ופנינה

March 13, 2018

 אלקנה ושתי נשותיו חיו בסוף תקופת השופטים, בימים שבהם החברה הישראלית הייתה חברה של איכרים שחיו דרך קבע במקום אחד.

פרק זה מתמקד בשני נושאים עיקריים:

הראשון חושף את השינויים החברתיים שהתרחשו בחברה הישראלית שחייתה בשלהי תקופת השופטים.

השני מתמקד במשפחה שבה הגבר היה נשוי לשתי נשים. משפחה שבה נשבר הסולם ההיררכי שקבע מי עמדה בראשו, ומי בתחתית. מי הרוויחה את קיומה ואת מעמדה, ומי לא הרוויחה את פת הלחם שהכניסה לפיה.

ה"סולם ההיררכי" שקבע את מקומה של האישה בבית בעלה, מבוסס על תוחלת החיים של הנשים שחיו בעולם הקדום (30 שנה), גיל הנישואין של הנערות 12-10 שנים), בפוריותן – ועוד.

חנה ופנינה מייצגות את סיפורן של הנשים שהיו נשואות לאותו גבר, שהתחרו זו בזו על מקומן בביתו.

להורדת הפרק כ-MP3, לחצו כאן.

00:0000:00

2: על שמשון - חלק ב

March 13, 2018

שמשון, כך מסופר, היה נזיר אלוהים. ונזירות בתנ"ך מסמלת את הקשר המיוחד בין הנזיר לבין אלוהים, ולא מנשים – ושמשון בהחלט לא התנזר מנשים. הנזירות שלו התבטאה בכך שלא גילח את שיער ראשו, שהוא זה שהעניק לו כוח פיזי על אנושי.

למרות כוחו העצום, שמשון לא עמד בראש צבא ולא הציל את בני עמו מהפלישתים, שהיו אויביהם המרים. שמשון אהב נשים פלישתיות, הוא התרועע עם הפלישתים והמלחמות שכביכול ניהל איתם, היו בגלל נשים.

התכונות שמיוחסות לשמשון מציגות דמות זרה לחלוטין לתנ"ך בכלל ולספר שופטים בפרט. פרק זה דן בשאלה מי הוא היה, ומה עושה בתנ"ך גיבור שברור לחלוטין שהוא לא ישראלי.

את תמליל הפרק תוכלו למצוא כאן. להורדת הפרק כ-MP3, לחצו כאן.
00:0000:00

1: על שמשון - חלק א

March 13, 2018
סיפורו של שמשון, הגיבור ששנא את הפלשתים ואהב את הפלישתיות, מובא בספר שופטים, ומכאן שהיה שופט. אלא ששמשון לא היה שופט! והשאלה מי הוא היה, ומה עושה גיבור מסוגו בספר שופטים, תעסיק אותנו בשני הפרקים הבאים.

הפרק הראשון מתמקד בעריכה של ספר שופטים. הפרק מעניק הצצה לדרכי הכתיבה של הייחודיים של כותבי התנ"ך, שבהינף קולמוס אחד הציגו שתי תמונות שונות, שמפריכות וסותרות זו את זו.

התמונה הראשונה מציגה את בני ישראל כאומה אחת, שבימי צרה התלכדה תחת הנהגתו של שופט אחד, שבו בחר אלוהים. השופט הקים צבא גדול ונלחם נגד אויבים גדולים. ולאחר שהציל את בני עמו, הארץ שקטה למשך ארבעים שנה.

התמונה מציגה מציאות ריאלית, שונה לחלוטין מתמונת הניצחון הראשונה. התמונה השנייה מציגה חברה שבטית, שבה הקשרים בין השבטים, היו רופפים או כלל לא קיימים. והמלחמות שבראשן עמד השופט, היו מלחמות בין חמולות יריבות על שטחי המחייה ועל גדרות הכפר שבו חיו, ולא מלחמות שבה השתתפו צבאות גדולים.

פרק זה שמהווה הקדמה לסיפורו של שמשון, פותח צוהר לדרכי הכתיבה הגאוניים של כותבי התנ"ך, וכן לאופן שבו חייתה החברה השבטית בישראל.

 
את תמליל הפרק תוכלו למצוא כאן. להורדת הפרק כ-MP3, לחצו כאן.
00:0000:00