הפודקאסט של התנ״ך

הפודקאסט של התנ״ך לבני נוער: פרק 1: הסיפור של התנ״ך

March 26, 2020

לאחר הכנות מעט ממושכות, הפרק הראשון בפודקאסט המוקדש לבני הנוער יוצא לדרכו.

נדמה שבגלל העובדה שכולנו למדנו תנך בבתי הספר, כולנו מכירים אותו – וזה ממש לא מדויק.  ומסיבה זו בפרק הראשון אני עורכת, אם כי בקיצור רב, היכרות ראשונית עם הספר, עם הזמן שאליו מתייחס, וכמובן עם הגיבור הגדול שעליו הוא מספר – אלוהים. כל אחד מכיר את אלוהים כפי שלימדו אותו, או כפי שהוא עצמו מאמין – וזה כמובן נכון. אבל בפרק זה, ובכל הפרקים הבאים, אנחנו נתייחס לאלוהים אך רק באופן שבו מתייחס אליו התנ״ך.

אני מקווה שהסיפור הראשון וכל אלה שיבואו לאחריו, ימצאו חן בעיניכם. מי שמעוניין יכול לשאול אותי שאלות (באתר של הפודקאסט) וכן להזמין סיפורים שאותם רוצה לשמוע.

 

לתמלול הפרק לחצו כאן

התנך לבני הנוער פרק ראשון:

הסיפור של התנך

 

 

בפודקאסט של בני הנוער ושל כל מי שאוהב תנך יועלו סיפורים רבים ככל האפשר. אני תמיד אכתוב בפייסבוק מתי הם עלו לאוויר, ואתם תוכלו להקשיב להן מתי שתרצו.

 

 לפני שנצא לדרך,  אני מבקשת שנגיע להסכמה אחת:

לתנך יש מספר שמות.

 יש כאלה שקוראים לספר  'מקרא', וכאלה שקוראים לו 'תורה'.  וכאלה, כמוני, שקוראים לו תנך. אנחנו בתכניות שלנו נשתמש רק בשם תנך, פשוט מפני שזה השם שאני רגילה אליו.

 

ועכשיו נעבור לסיפור הראשון שלנו.

והסיפור הראשון, הוא התנך עצמו: מה זה הספר הזה?

נדמה שבגלל שכולם לומדים ולמדו תנך בבתי הספר, זה סימן שכולם יודעים מה הוא הספר הזה  – וזה ממש לא מדויק.

נתחיל בכך שנגיד שלמרות שהתנך נראה כמו ספר, הוא בכלל לא ספר.

האמת היא שהוא אוסף עצום של חיבורים שחוברו לפני אלפי שנים ועל ידי המון סופרים.  והעובדה שהתנך נראה כמו ספר, זה בגלל  שהחיבורים האלה נאספו ונכרכו יחד – ולכן מבחוץ הם נראים כמו ספר.

     נוסיף לדברים האלה את העובדה שהתנך לא מספר סיפור אחד, אלא עוסק בנושאים רבים, שלא קשורים זה לזה. הוא מכיל סיפורים, נבואות, דברי שירה ופילוסופיה ועוד נושאים רבים נוספים.

 

ועכשיו, אחרי שאמרנו שהתנך הוא לא ספר אחד עם סיפור אחד, צריך לומר מה כן משותף לכל חיבורים הרבים שהוא מכיל.

הדבר הראשון הוא שכל הסיפורים והעניינים שמצויים בו, נכתבו בארץ ישראל, ולכן התנך מספר רק את הסיפור של בני ישראל, שחיו בארץ ישראל.

     וכאן צריך להוסיף עוד הערה חשובה: אנחנו, בני ישראל באמת עם עתיק, עם היסטוריה שנמשכת כמעט 4.000 שנים אחורנית. יחד עם זאת, אנחנו לא העם הכי עתיק בעולם. יש עמים שהם הרבה יותר עתיקים מאיתנו.

 למשל, ההסיטוריה של העמים שחיו בסין ובמצרים נמשכת כבר 6.000 ואפילו 7.000 שנים אחורנית.  וישנם, עמים אחרים שגם הם חגגו כבר 5.000 ו-4.000 ימי הולדת.   

אבל התנך לא מספר את הסיפור שלהם, אלא רק את של העם שלנו – ומכאן גם בא הכינוי "עם הספר". כלומר, העם של התנך.

 

הגיבור הגדול של התנך, הוא כמובן על אלוהים – וגם הטענה הזו משותפת לכל החיבורים שמרכיבים את התנך.

     אבל רגע, כולם מדברים על אלוהים וכל הזמן מזכירים אותו. אפילו ילדי הגן מדקלמים את השם אלוהים – אבל מה זה אלוהים?

האמת היא שלכל אחד יש תשובה משלו, שהוא בטוח ב-1000% שהיא הנכונה – והוא צודק כמובן.

אבל אני אתן רק את התשובה שכתובה בתנך ולא שום תשובה אחרת.

 

התנך מספר שאלוהים הוא האל היחיד שקיים בעולם. לפי התנך, עוצמתו של אלוהים היא אין סופית. וההוכחה לכך שהוא אל בעל עוצמה אין סופית, היא שהוא זה שברא את העולם ואת כל מה שנמצא בעולם:  את השמש, הירח והכוכבים, את החיות הגדולות ואת החיות הקטנות – וכמובן שגם את בני האדם. 

וברור שרק כוח אדיר שכזה מסוגל לברוא את העולם.

 

     תכונה נוספת של אלוהים, היא שהוא כוח נסתר, שלא ניתן לראות אותו, אך הוא עצמו נמצא בכל מקום. אלוהים רואה אותנו,  אבל אנחנו לא רואים אותו.   

     אלוהים הוא גם מקור הידע והחכמה. הוא יודע מה כל אחד מאיתנו חושב. הוא יודע את כל מה שהיה ואת כל מה שיהיה, ולכן הוא נחשב לאל שיודע הכל.  ועוד דבר, אלוהים הוא גם השופט של בני ישראל, וגם מי שקבע את כל החוקים שכתובים בתנך.

     והדבר האחרון שאני רוצה להוסיף הוא רעיון הבחירה. רעיון הבחירה אומר שמכל העמים הרבים שהיו בעולם, אלוהים בחר רק בבני ישראל להיות לו לעם, ולכן הוא האלוהים שלנו ולא של אף עם אחר. ומכיוון שאלוהים בחר בנו להיות לו לעם, בני ישראל חייבים להאמין אך ורק בו – וגם אלה מאיתנו שבכלל לא מאמינים שקיים אלוהים, עדיין רואים עצמם יהודים. הם רואים עצמם שייכים לעם שאלוהים הוא האל שלהם.

 

והדבר האחרון שרציתי לספר בפרק הראשון, מתייחס לתקופת התנך.

ברור שאנשים שחיו לפני 1.000 שנים, או -4.000 אלפיים שנים, לא הכירו את העולם שבו אנחנו חיים, ולכן הם גם לא סיפרו עליו.  

     בשנים הארוכות שבהן נכתב התנך, לא היו מחשבים, מכוניות ומטוסים. וכאשר אנשים רצו לעבור ממקום למקום, הם הלכו ברגל או רכבו על גבי חמורים – והתנך באמת מספר שזה מה שעשו. הם הלכו ברגל ממקום למקום, או רכבו על גבי חמורים.

     מתוך התנך אנחנו למדים שמרבית האנשים חיו באוהלים, ושבתים קטנים היו רק לעשירים.

ומכיוון שבני האדם החלו להשתמש בחשמל רק לפני כ-150 שנים, ברור שבאוהלים של אנשים שחיו לפני 4.000 שנים לא דלק האור. וברור שלא היה להם מחשב, טלפון, מכונת כביסה ותנור -  והכי חמור, גם טלוויזיה לא הייתה להם.

אני אומרת את הדברים האלה בגלל שחשוב שניקח בחשבון שהאנשים שכתבו את התנך, כתבו על החיים שאותם הם כן הכירו, שהתקיימו בעולם שלהם –  ואלה חיים שאנחנו בכלל לא מכירים.

 

אבל אם מישהו חושב שרק בגלל שהיום כל ילד בן 6 שנים יודע להשתמש במחשב, זה סימן שאנחנו חכמים מהם, אז הוא טועה טעות גדולה. ענקית.   

     את התנך כתבו אנשים חכמים מאד ומלומדים מאד.

ובגלל שהיו כל כך חכמים, החיבורים שכתבו לפני אלפי שנים נשמרו עד היום. ובגלל שהיו כל כך חכמים, התנך שמורכב מכל החיבורים שכתבו, הוא הספר שאותו חקרו ולמדו יותר מכל ספר אחר בעולם, וגם תרגמו אותו לכל השפות שקיימות בעולם. 

 

זהו, נסכם את מה שאמרנו בפרק הראשון שלנו, שבו סיפרנו בקיצור רב על התנך עצמו.

אמרנו שהתנך הוא לא באמת ספר, אלא אוסף עצום של חיבורים, שעוסקים בנושאים רבים ומגוונים.

     אמרנו שהתנך נכתב בארץ ישראל, ולכן הוא מספר רק על בני העם שחיו בארץ בארץ ישראל.                                                                                                              עוד אמרנו שאלוהים הוא הגיבור הגדול של התנך, שמספר שאלוהים בחר בנו מכל העמים להיות לו לעם. ולכן, אלוהים הוא האל של היהודים, אפילו שהרבה אנשים בכלל לא מאמינים שהוא קיים.   

 

ואחרי שאמרנו את כל הדברים האלה, אנחנו יכולים להתקדם אל הפרק השני.

בפרק הבא נתחיל, רק נתחיל ולא נמשיך, לספר כיצד ברא אלוהים את העולם במשך שישה ימים – וכיצד הוא נח ביום השביעי.

ונכון, יש המון אנשים חושבים שהסיפור הזה מצחיק, משום שכולנו יודעים שהיקום נברא בבום אדיר, בפיצוץ אדיר, שאותו מכנים המדענים בשם "המפץ הגדול".

והדברים האלה נכונים ולא נכונים באותה מידה עצמה.

     משום שסיפור הבריאה שפותח את התנך, הוא באמת, באמת, המפץ הגדול – ואני לגמרי מתכוונת לכך!

וכדי שנוכל להבין זאת,  אני אזכיר לכם את מה שאמרתי לפני 2 דקות:  אנחנו עם עתיק, אבל יש עמים עתיקים מאיתנו. ולכל אחד מבני העמים האלה, היו אלים משלו שבהם הוא האמין. וכל אחד מבני העמים האלה סיפר שהאל שלו, הוא זה שברא את העולם, ושלכן הוא הגדול והחזק מכל האלים שבעולם.

אז כדי שתבינו מדוע סיפור הבריאה שבתנך הוא המפץ הגדול, בפרק הבא אספר לכם כמה סיפורים מפתיעים שבטוח לא שמעתם.